נערת ליווי מזדיינת

נערת ליווי עמדה ליד דלת בית מגולפת גדולה

היא הייתה מודאגת, בדקה את הכתובת מספר פעמים, שקלה אפילו לעזוב. אבל היד עצמה הושיטה יד לשיחה מיושנת של ראש אריה. מרינה לא שמעה את הפעמון מחוץ לדלת. היא עמדה והתכוננה לעזוב, כמו מאחורי הדלת נשמע צליל של מנעול נפתח.
הדלת נפתחה והגברת יצאה אל הסף. הגברת לבשה שמלה מיושנת עם חצאית רחבה ונופלת על הרצפה ומותניים מכווצים, מתחת לשמלה היה מחוך. על ידיה של הגברת היו כפפות משי עד המרפקים. הגברת נראתה כבת 40, אך קשה היה לקבוע את גילה המדויק. סנטר בעל רצון חזק, עיניים חיות בהירות, פה צר ואף, שלמרות שהיה מעט עם גיבנת, הוא לא החמיר מזה. בעיניה, כמו רנטגן, היא עברה במרינה ואז שאלה בחיוך:
אני יכול לעזור לך, בחורה נחמדה. לצערי אני לא קונה שום דבר בקטלוגים או מוכר את הבית. לא הייתי רוצה לקחת את זמנך ושלי —
הקול של הגברת היה רגוע, אבל יבש למדי.

אני על פי הנוהל —
מרינה כמעט לחשה, פתאום הפה שלה התייבש והיא הושיטה לגברת דף קטן בכתב יד.

אני ממיס ג ‘ ונס, היא המליצה לך. —

תיכנסו לבית, אביא את הניירות. —
אמרה הגברת והכניסה את נערת השיחה לבית. מרינה נכנסה והסתכלה מסביב, היא עמדה בלובי של בית די גדול. ציורים וסירים של פרחים היו תלויים על הקירות. באחת הפינות עמד ספה, לידו עמד שולחן על רגליים מפותלות.

תיכנס ותשב על הספה, אני אגיע מיד. —
היא סימנה על הספה ופרשה בעצמה מאחורי אחת הדלתות בזמן שהשיחה התיישבה על הספה.
מרינה הייתה אדם די מצליח. בשנות ה -30 לחייה היא השיגה המון. היא הייתה בעלת תפקיד בולט בחברה גדולה, הייתה בעלת חשבון טוב. במה שהטבע העניק לה, היא ידעה להשתמש, גברים רבים הסתובבו בעקבותיה. שערה הארוך והכהה, עיניה הגדולות ודמותה המסותתת היו כלי נשק. מכוני יופי וכושר חידדו אותו. היו לה גם מעריצים, גם ברורים וגם סודיים.
אבל נערת השיחה פתאום הבינה שהזמן עובר, עובדים צעירים החלו להופיע במשרד, שקשה היה להתחרות בהם. מרינה לא הקימה משפחה, לא רצתה להפריע לקריירה שלה. כל זה שזור לכדור, קצב העבודה התזזיתי, התחרות. הלחץ התחיל. והיא נרשמה לפסיכולוג. גב ‘ ג ‘ ונס הייתה מומחית מנוסה למדי. לאחר מספר ביקורים, היא לא רשמה תרופות נוגדות דיכאון, אלא הציעה למרינה לעבור «טיפולים».

גב ‘ ג ‘ ונס הייתה די פתוחה לגבי מהותם

ועכשיו מרינה ישבה בבית הזה. היא לבשה חליפת עבודה עסקית של חולצה, ז ‘ קט וחצאית באורך הברך. על הרגליים היו גרביים וסטילטו. מרינה הייתה מודאגת בעליל, ליד התיק שלה. כעבור כמה דקות הגיעה והתיישבה ליד מרינה גברת. היא הניחה נייר מכתבים מודפס על השולחן מול הילדה.
יש לך מסמכים? אני צריך למלא טופס. —
בקול די קפדני אמרה הגברת. נערת השיחה התחרפנה ונבהלה מעט.

מה? למה המסמכים, חשבתי שהכל אנונימי. לא הייתי רוצה לדעת על זה. —
הגברת הביטה בנערה בהבעה קפדנית על פניה.

כל זה לא יהיה מחוץ לבית הזה. המסמך נחוץ לי. הוא מאשר שאתה עושה הכל בהתנדבות ואין לי תלונות מצידך. לא הייתי רוצה להיות באולם בית המשפט.
מרינה נתנה לגברת את רישיון הנהיגה שלה, והיא כתבה במהירות את כל הנתונים על הדפים.

עכשיו להכיר ולחתום בשתי דוגמאות. אחד לי השני לך —
מרינה חתמה על מסמכים לעתים קרובות וידעה שצריך לקרוא אותם בפירוט. אבל היא לא קראה את ההסכם הזה, והיא חתמה במהירות בשני מקומות. נערת השיחה הרגישה שהכל יבש בתוכה. פתאום היא חשבה שזה רק חלום או תעתוע. הייתה תחושה של חוסר מציאות. הגברת שמה את המסמכים בתיקיה והביטה בבחורה

אז מרינה, כל מה שקורה כאן יישאר כאן. חתמת על זה בעצמך ומאשרת את דברי בהסכמתך. הבנת אותי? —
הגברת הביטה במרינה במבט נוקב וקוצני.

כן, הבנתי אותך, אבל רק רציתי.… —

לך, לא עברתי איתך. עכשיו אתה קורא לי על אתה, או גברת. הבנת אותי-גברת קטעה את הילדה בפתאומיות.

כן, אני מבינה אותך, גברתי .

הגברת קמה מהספה וסימנה את נערת השיחה.

אני צריך לבדוק אותך קודם. לבדוק את מצבך. תתפשט, תשים דברים על הספה. ותמהר. —
מרינה קמה והחלה להתפשט, ידיה רעדו מעט. כשהיא מורידה את הכביסה שלה, היא חשה בושה. אדם זר מסתכל עליה בצורה כזו והיא לא יכולה לעזור לעצמה. הגברת ניגשה למרינה והעבירה את ידיה על בטנה, עטפה את שדיה המעוגלים. יד אחת החליקה למפשעה של הילדה ועברה לאורך הקפלים העדינים.

הפנה את הגב אלי, התכופף ופרק את התחת. —
הגברת אמרה בקול רם וברור את פקודותיה. מרינה צייתה, סובבה את גבה והתכופפה, פיזרה את ישבנה.

אתה בסדר. אני לא רואה פצעים או חתכים. גם התחת נקי, שטוף. עכשיו אתה יכול ללכת לטיפולים. בוא אחריי. —
הגברת לקחה את ידה של מרינה והובילה אחריה. נערת השיחה פחדה שהיא תיראה עירומה מהחלון, אבל היו וילונות האפלה על החלונות. הגברת ירדה במדרגות ופתחה את הדלת, הביאה את המרינה לשם. שם, לאור המנורה החשמלית, מרינה ראתה ספסל עץ רחב, ומולו אמבטיה מעץ, שממנה היו כמה מוטות. מרינה הרגישה לא בנוח.
הגברת הצביעה על הילדה על ספסל, משני צידיו צמידי עור רחבים על שרשראות קצרות.

שכב על הספסל, הרחב את הידיים והרגליים. עם הצמידים האלה אני אתקן אותך, למען ביטחונך. אני אכה את מוטות הערבה על התחת. מוטות ספוג במים, כך שהם לא יוכלו להיסדק ולפגוע בעור.